בסתיו 2020 החלה האמנית הדסה גולדויכט לתעד את מחסני הספרייה הלאומית בגבעת רם, ברגע שבין שימוש לפירוק, לקראת מעבר הספרייה אל משכנה החדש. לאורך כשלוש שנים ליוותה את תהליך התרוקנות המחסנים — מן הספרים שנארזו ועד לעובדי המחסנים עצמם, שעברו בהדרגה אל הבניין החדש.

​

הספר ״אל הספריות הפנימיות / ביבליוסקופיה״ עוסק במאגרי ידע אישיים וקולקטיביים, וביחסים שבין גוף, שפה וזמן, תוך התבוננות מפוכחת בכאב ובהחלמה. הדימויים בספר כוללים תיעוד של אדריכלות הבניין הישן ומערכות האחסון שבו, לצד פרטים אינטימיים יותר — קישוטים, חפצים וסימנים שהוסיפו עובדי המחסנים למרחב העבודה היומיומי שלהם, ומספרים בשכבות של שימוש, נוכחות וזמן

הספר כולל ראיונות עם עובדי הספרייה משה קנר, אשר קופצ׳יק, מרסלה סקלי, רבקה פאלק, הדר לוי, אלכסיס לצ׳ר המתארים את השינוי בתהליכי השתנות עבודתם, הקשר המתמשך עם הקוראים, ומקומה של הספרייה בחייהם לאורך עשרות שנים

בפרק המסכם משוחחת גולדויכט עם ד״ר אפרת סוראקי, רופאת שיקום, על הספרייה כמטאפורה חיה, על מסע ההחלמה שעברה גולדויכט בשנים בהם צילמה את העבודה, על מסעות החלמה אישיים וקולקטיביים, ועל הספריות הפנימיות וגופי הידע הגלומים בנו אלו

שאנו נושאים, ממיינים, ולעיתים נדרשים ללמוד מחדש כיצד לשהות בהם.

​

הספר כולל גם טקסטים של דר אמיתי מנדלסון, אוצר התערוכה ״ביבליוסקופיה״ במוזיאון ישראל, ושל נטע אסף, אוצרת התערוכה ״אל הספריות הפנימיות״ בספרייה הלאומית